Page 22 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2
P. 22

‫חלק שני ‪ ‬ההגדה‬                      ‫‪12‬‬

‫®© ‪.il‬תש‪o‬וב‪c‬ה‪.‬שני‪h‬יה‪ra:‬מש‪o‬ק‪t‬ר ל‪e‬אמ‪n‬ת‪mish‬‬

‫האליל המצרי 'רע'‬       ‫ִמ ְּת ִחָּלה עֹו ְב ֵדי ֲעבֹו ָדה ָז ָרה ָהיּו ֲאבֹו ֵתינּו‪,‬‬             ‫ִמ ְּת ִחָּלה – פתיחה אחרת להגדה‬
                           ‫ְו ַע ְכָׁשו ֵקְר ָבנּו ַהָּמקֹום ָּברּוְך הּוא‬                       ‫המתארת את הגנאי הרוחני‪ ,‬את השקר‬
                           ‫ַל ֲעבֹו ָדתֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ" :‬וּיֹא ֶמר ְיהֹוֻׁש ַע ֶאל‬            ‫שהיו בני ישראל כלואים בו‪ ,‬ואת‬
                          ‫ָּכל ָה ָעם‪ּ :‬כֹה ָא ַמר יי ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל‪ְּ ,‬ב ֵע ֶבר‬           ‫בחירת ה' בישראל‪ ,‬שהצילם וקירב‬
                            ‫ַהָּנ ָהר ָיְׁשבּו ֲאבֹו ֵתי ֶכם ֵמעֹו ָלם‪ֶּ ,‬תַרח‬                   ‫אותם אליו‪ ,‬אל האמת‪ ,‬שהיא החירות‬

                  ‫ֲא ִבי ַא ְבָר ָהם ַו ֲא ִבי ָנחֹור‪ַ ,‬וַּי ַע ְבדּו ֱאֹל ִהים ֲא ֵחִרים‪.‬‬                                 ‫האמתית‪.‬‬
                  ‫ָו ֶא ַּקח ֶאת ֲא ִבי ֶכם ֶאת ַא ְבָר ָהם ֵמ ֵע ֶבר ַהָּנ ָהר‪ָ ,‬ואֹו ֵלְך‬      ‫ֲאבֹו ֵתינּו – תרח והדורות שהיו לפניו‪.‬‬
                  ‫ֹאתֹו ְּב ָכל ֶאֶרץ ְּכ ָנ ַען‪ָ ,‬ו ַאְרֶּבה ֶאת ַזְרעֹו‪ָ ,‬ו ֶא ֶּתן לֹו‬        ‫ְו ַע ְכָׁשו – ביציאת מצרים‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר וכו'‬
                  ‫ֶאת ִי ְצ ָחק‪ָ .‬ו ֶא ֵּתן ְל ִי ְצ ָחק ֶאת ַי ֲעקֹב ְו ֶאת ֵעָׂשו‪ָ ,‬ו ֶא ֵּתן‬  ‫– דברי יהושע אל העם לפני מותו‪.‬‬
                  ‫ְל ֵעָׂשו ֶאת ַהר ֵׂש ִעיר ָלֶרֶׁשת אֹותֹו‪ְ ,‬ו ַי ֲעקֹב ּו ָב ָניו ָיְרדּו‬     ‫יהושע מזכיר את ההשגחה האלוהית‬
                                                                                                 ‫המיוחדת על עם ישראל‪ ,‬למן אברהם‬
                                ‫ִמ ְצ ָר ִים" (יהושע כד‪,‬ב–ד)‪.‬‬                                    ‫ויציאת מצרים ועד כיבוש הארץ (פרק כד‬
                                                                                                 ‫ביהושע)‪ְּ .‬ב ֵע ֶבר ַהָּנ ָהר – מעבר לנהר פרת‪.‬‬
                                           ‫ההבטחה‬
                                                                                                 ‫ַה ְב ָט ָחתֹו – לגאול את עמו‪ִ .‬חׁ ַּשב ֶאת‬
                  ‫ָּברּוְך ׁשֹו ֵמר ַה ְב ָט ָחתֹו ְל ִיְׂשָר ֵאל ַעּמֹו‪ָּ ,‬ברּוְך הּוא‪.‬‬         ‫ַה ֵּקץ – קבע זמן קצוב לסוף השעבוד‬
                  ‫ֶׁש ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא [ ְמ ַחׁ ֵּשב] ִחׁ ַּשב ֶאת ַה ֵּקץ‪,‬‬             ‫במצרים‪ ,‬והבטחה זו נתקיימה בדיוק‪.‬‬
                  ‫ַל ֲעׂשֹות ְּכ ָמה ֶׁש ָא ַמר ְל ַא ְבָר ָהם ָא ִבינּו ִּב ְבִרית ֵּבין‬
                  ‫ַהְּב ָתִרים‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ" :‬וּיֹא ֶמר ְל ַא ְבָרם‪ָ :‬ידֹ ַע ֵּת ַדע ִּכי‬
                  ‫ֵגר ִי ְה ֶיה ַזְר ֲעָך ְּב ֶאֶרץ ֹלא ָל ֶהם‪ַ ,‬ו ֲע ָבדּום ְו ִעּנּו אֹ ָתם‬
                  ‫ַאְרַּבע ֵמאֹות ָׁש ָנה‪ְ .‬ו ַגם ֶאת ַהּגֹוי ֲאֶׁשר ַי ֲעבֹדּו ָּדן‬

                   ‫ָא ֹנ ִכי‪ְ ,‬ו ַא ֲח ֵרי ֵכן ֵי ְצאּו ִּב ְר ֻכׁש ָּגדֹול" (בראשית טו‪,‬יג–יד)‪.‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27