Page 21 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2
P. 21

‫חלק שני ‪ ‬ההגדה ‪ ‬מסובין יחד ‪11‬‬

‫ָח ָכם – החכם מבקש לדעת את כל‬

‫פרטי המצוות לסוגיהן ואת טעמיהן‪mishnetorah.co.il ©®:‬‬
                                                     ‫ָח ָכם – ַמה הּוא אֹו ֵמר? " ָמה ָה ֵעדֹת ְו ַה ֻחִּקים‬

‫ְו ַהִּמְׁשָּפ ִטים ֲאֶׁשר ִצ ָּוה יי ֱאֹל ֵהינּו ֶא ְת ֶכם?" (שם ו‪,‬כ)‪ָ " .‬ה ֵעדֹת ְו ַה ֻחִּקים ְו ַהִּמְׁשָּפ ִטים"‪ַ .‬אף‬
‫ַא ָּתה ֱאמֹר לֹו ְּכ ִה ְל ַכת ַהֶּפ ַסח וכו' –‬
‫במקור התורה משיבה לחכם באופן‬                         ‫ַאף ַא ָּתה ֱאמֹר לֹו ְּכ ִה ְל ַכת ַהֶּפ ַסח‪ֵ :‬אין ַמ ְפ ִטיִרין ַא ַחר‬

‫מלא על מטרת יציאת מצרים‪ ,‬מטרת‬                        ‫ַהֶּפ ַסח ֲא ִפיקֹו ָמן‪.‬‬

‫המצוות ומשמעות החיים‪ .‬ואף אנו‬
‫ָרָׁשע – ַמה הּוא אֹו ֵמר? " ָמה ָה ֲעבֹ ָדה ַהּזֹאת ָל ֶכם?" צריכים לפרט את הסיפור ומשמעותו‬
‫עם המעשים וההלכות המעצבים את‬
‫הסיפור‪ ,‬עד להלכה האחרונה‪ֵ :‬אין‬                       ‫(שמות יב‪,‬כו) – " ָל ֶכם" ְוֹלא לֹו‪ּ .‬ו ְל ִפי ֶׁשהֹו ִציא ֶאת ַע ְצמֹו‬

‫ַמ ְפ ִטיִרין ַא ַחר ַהֶּפ ַסח ֲא ִפיקֹו ָמן – לאחר‬  ‫ִמן ַהְּכ ָלל [ְו]ָּכ ַפר ָּב ִע ָּקר‪ַ ,‬אף ַא ָּתה ַה ְק ֵהה ֶאת ִׁשָּניו‬
‫אכילת קרבן הפסח‪ ,‬צריך שיישאר‬
‫ֶו ֱאמֹר לֹו‪ַּ" :‬ב ֲעבּור ֶזה ָעָׂשה יי ִלי ְּב ֵצא ִתי ִמִּמ ְצ ָר ִים" טעמו בפה‪ ,‬ולכן אין אוכלין אחריו‬
   ‫אפיקומן = קינוח או מנה אחרונה‪.‬‬
                                                     ‫(שם יג‪,‬ח) – " ִלי" ְוֹלא לֹו‪ִ .‬אּלּו ָה ָיה ָׁשם – ֹלא ָה ָיה‬
‫ָמה ָה ֲעבָֹדה ַהּזֹאת ָל ֶכם – הרשע‬                                     ‫ִנ ְג ָאל‪.‬‬
‫מתייחס למצוות כאל טרחה חסרת‬
‫תכלית (" ֲעבָֹדה") שאינה נוגעת לו‬                    ‫ָּתם – ַמה הּוא אֹו ֵמר? " ַמה ּזֹאת?"‪ְ" .‬ו ָא ַמְר ָּת ֵא ָליו‪:‬‬
‫(" ָל ֶכם")‪ ,‬ובכך הוא מוציא את עצמו‬
‫מעם ישראל‪ .‬התנתקות זו מן העם‬                         ‫ְּב ֹח ֶזק ָיד הֹו ִצי ָאנּו יי ִמִּמ ְצ ַר ִים ִמֵּבית ֲע ָב ִדים" (שם יג‪,‬יד)‪.‬‬
‫שבחר ה' היא בגדר כפירה בעיקרי‬
‫התורה‪ ,‬הנחשבת ככפירה בה' (רמב"ם‬                      ‫ְוֶׁש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ִלְׁש ֹאל – ַא ְּת ְּפ ַתח לֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
‫תשובה ג‪,‬י; אבל א‪,‬י)‪ַ .‬אף ַא ָּתה וכו' – במקור‬
‫התורה משיבה לו מפני שה' גאלנו‪ ,‬ויש‬                   ‫"ְו ִהַּג ְד ָּת ְל ִב ְנָך ַּבּיֹום ַההּוא ֵלאמֹר‪ַּ :‬ב ֲעבּור ֶזה ָעָׂשה‬
‫לנו מצוות המייחדות אותנו‪ .‬והדריכונו‬                           ‫יי ִלי ְּב ֵצא ִתי ִמִּמ ְצ ָר ִים" (שם יג‪,‬ח)‪.‬‬
‫חכמים שתשובה ניצחת זו מחלישה את‬
‫עזותו (" ַה ְק ֵהה ֶאת ִׁשָּניו")‪ .‬וכמו שרצה‬                        ‫החינול בליל הסדר‪ :‬המחשה‬
‫– כן יהיה (" ַאף ַא ָּתה‪ ,)"...‬יישאר עבד‬
                                                     ‫"ְו ִהַּג ְד ָּת ְל ִב ְנָך" – ָיכֹול ֵמרֹאׁש חֹ ֶדׁש? ַּת ְלמּוד לֹו ַמר‪:‬‬
                    ‫ולא ייגאל אתנו‪.‬‬

‫"ַּבּיֹום ַההּוא"‪ִ .‬אי "ַּבּיֹום ַההּוא" – ָיכֹול ִמְּבעֹוד ָּתם – טיפש‪ ,‬שאלתו סתמית בלא‬
‫העמקה‪ְ .‬ו ָא ַמ ְר ָּת ֵא ָליו – לפי רמתו‪,‬‬
                     ‫כתיאור פשוט‪.‬‬                    ‫יֹום? ַּת ְלמּוד לֹו ַמר‪ַּ" :‬ב ֲעבּור ֶזה"‪ֹ .‬לא ָא ַמְר ִּתי ֶאָּלא‬

‫ְוֶׁש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ִלְׁש ֹאל – שאינו מסוגל‬       ‫ְּבָׁש ָעה ֶׁש ֵּיׁש ַמָּצה ּו ָמרֹור ֻמָּנ ִחים ְל ָפ ֶניָך‪.‬‬
‫להתעניין‪ַ .‬א ְּת ְּפ ַתח לֹו – עורר בו את‬

‫ההתעניינות בשעת ההתרחשות‪ ,‬בליל הסדר ("ַּבּיֹום ַההּוא") בדברים מוחשיים ("ַּב ֲעבּור ֶזה")‪.‬‬

‫ָיכֹול ֵמרֹאׁש חֹ ֶדׁש‪ִ ...‬מְּבעֹוד יֹום – האם אפשר להסביר לו בהפשטה‪ ,‬שלא בזמן האירוע? ַּב ֲעבּור ֶזה – בהצבעה על‬
                                                    ‫הפסח והמצה והמרור‪ ,‬ודבר זה ניתן לעשותו בליל הסדר‪.‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26