Page 14 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ב
P. 14

‫	 יא‬                                                ‫	‬

‫הבית והארץ ‪ -‬סביבת מופת‬

‫דרכים יש‪ ,‬וכולם דברי אלוהים חיים‪ .‬פטיש זה מתחלק‬  ‫יסוד מוסד הוא בתורתנו‪ ,‬שהיא תורת חיים‪ ,‬לא‬
‫לכמה ניצוצות‪ ,‬הללו אוסרים והללו מתירים‪ ,‬הללו‬     ‫רק חיים של לימוד‪ ,‬אלא חיים של תורה‪ .‬משום‬
‫פוסלים והללו מכשירים‪ 4,‬היאך אני למד תורה? והלא‬   ‫כך נתייגענו יותר בספרים האלו בניסיון לפשט את‬
‫"תורה אחת יהיה לכם"‪ 5‬והיאך אני עושה מעשה?‬        ‫הדברים ולהציג לפני הקורא קו בהיר‪ ,‬קב ונקי‪ ,‬של‬
‫כלום לא ניתנה תורה למעשה אלא רק לדרוש בה?'‪.‬‬      ‫ביאור השוזר מהלכי חיים‪ ,‬ולא רק ליקוט של ידיעות‪.‬‬
                                                 ‫פעמים הרבה אפשר להבין כל הלכה בפני עצמה‪,‬‬
‫ספר "משנה תורה" הוא התשובה לכל השאלות הללו‪,‬‬      ‫אבל קשה לתפוס את התמונה הכללית‪ .‬הנחת היסוד‬
‫לא מפני שאין להקשות על דברי הרמב"ם‪ ,‬אלא מפני‬     ‫של ביאורנו הייתה שהדברים חייבים להיות פשוטים‬
‫שספרו מכוון את האדם ליעד הגדול‪ .‬זו מטרתו וזה‬     ‫עד כמה שניתן‪ ,‬כגון בביאור קביעת ימי המחזור של‬
‫חזונו‪ .‬יש בו נחרצות ולא פסיקה המותירה את האדם‬    ‫האישה בהלכות נידה‪ .‬ההלכות חייבות להיות מעשה‬
‫במבוכה‪" ,‬יש אומרים ויש אומרים"‪" ,‬זה אומר בכֹה‬    ‫חיים ונטועות בארץ‪ ,‬שהרי לא ייתכן שתצטרך כל‬
‫וזה אומר בכֹה"‪ .‬רבנו נוקט דרך ברורה‪ .‬ההלכה היא‬   ‫אישה לנהל את חייה עם מחשבון ובו אלגוריתם‬
‫הלכה מוכרעת כפי שצריך להיות במצב האידאלי‬         ‫מורכב של ימי נידה וימי ספירה בלי קשר למחזור‬
‫כשסנהדרין קיימת‪ ,‬עידן שבו תורה אחת יוצאת‬         ‫הטבעי שלה‪ .‬אמנם עדיין הדברים מורכבים‪ ,‬ואיננו‬
‫לכל‪ ,‬ולא רסיסי תורה המותירים בקורא תחושה של‬      ‫משלים את עצמנו שהגענו לתכלית הפשטות הראויה‪,‬‬
‫אבדן דרך‪ .‬אמנם הדיון לעולם אינו נשלם‪ ,‬ויש לדון‬
‫בהיבטים מעשיים‪ ,‬אם במקרה מסוים צריך לנקוט דרך‬              ‫אך מכל מקום צעדנו בשביל מחשבה זה‪.‬‬
‫מסוימת או אחרת‪ ,‬והם באים לידי הכרעה‪ ,‬שיש בה‬
‫תנועה כלפי היעד‪ .‬הנחרצות אינה עריצות‪ .‬הנחרצות‬    ‫גם בעניין השחיטה והכרת חלקי הבהמה‪ ,‬בהפרשת‬
‫היא דבקות באמת‪ ,‬והאמת אחת היא‪" ,‬ולא נפלה‬         ‫תרומות ומעשרות‪ ,‬בהכרת הצומח‪ ,‬בידיעת חבלי ארץ‬
‫מחלוקת בין בני האדם והכחישו האמת אלא מחמת‬        ‫ישראל והמזרח התיכון‪ ,‬קירבנו את הדברים להכרת‬
‫היעדר הידיעה"‪ 6,‬והעריצות היא הדבקות במה שאינו‬    ‫המציאות‪ .‬לכן צירפנו הקדמות ותמונות צבעוניות כדי‬
                                                 ‫לקרב את הדברים לחיים‪ .‬משעה שהתורה היא תורת‬
           ‫אמת או בדרך עיוורת שמטפלים באמת‪.‬‬      ‫חיים‪" ,‬אפשר שי ָד ֵעם הכל‪ :‬גדול וקטון‪ ,‬איש ואשה‪,‬‬
                                                 ‫בעל לב רחב ובעל לב קצר"‪ 3.‬כך התורה המעשית יש‬
‫הבהירות הזאת נמצאת בספר "משנה תורה"‪ ,‬גם אם‬       ‫לה כיוון ועמוד שדרה‪ ,‬ואינה רק מעשה מרכבה של‬
‫פה ושם אין פוסקים כמותו‪ .‬גם אם נכשלנו לפי שעה‬    ‫טבלאות ושיטות‪ ,‬פסקים ומחלוקות‪ ,‬שהאדם טובל‬
‫להעמיד חזון גדול של תורה שלמה‪ ,‬אסור לשום‬         ‫בהם ואינו עולה מהן‪ .‬אמנם לא בכל דבר הכל פוסקים‬
‫אדם לטשטש את האמת‪ ,‬ואסור לשום אדם לוותר‬          ‫כהרמב"ם‪ ,‬אבל אין טוב ממנו לספק ללומד תפיסה‬

                          ‫על השאיפה לחיי אמת‪.‬‬             ‫נכונה‪ ,‬יסודית ושיטתית‪ ,‬של התורה כולה‪.‬‬

‫מכוח זה בא הביאור שלפנינו‪ ,‬שנועד ללוות את‬                                                       ‫כיוון ברור‬
‫הלומד לעמוד על חוט השדרה המרכזי של היהדות‪,‬‬
‫הבנת כל התורה‪ .‬אין חובה לפסוק על פי הרמב"ם‪,‬‬      ‫ספר "משנה תורה" נבדל משאר האסופות לתורה‪.‬‬
‫אבל מי שרוצה לעשות כן‪ ,‬חייב קודם לעמוד על‬        ‫דברי התורה ניתנו מרועה אחד‪ .‬אל אחד נתנם‪ .‬פרנס‬
‫דעתו של הנשר הגדול‪ .‬זהו ביאור הנאמן לדבריו‬       ‫אחד אמרם‪ .‬כולם מפי אדון כל המעשים ברוך הוא‪.‬‬
                                                 ‫ושמא יאמר אדם 'היאך אני למד תורה? מפני שהרבה‬
                     ‫שלו‪ .‬רמב"ם על פי הרמב"ם‪.‬‬

‫יהי רצון שיקרבנו ה' לדעת את דרכיו מכל הסובב אותנו‪.‬‬

‫שלמי תודה‬

‫וכשם שעלינו להיזהר מלחלל את הקודש‪ ,‬כך ׂשומה‬      ‫ראשית דברינו נודה לקדוש קדוש קדוש‪ ,‬שמשעה‬
‫עלינו להיזהר מלקדש את המרוחק‪ ,‬כדרך שביטא זאת‬     ‫שעמדתי על דעתי‪ ,‬יישר את דרכיי לאחוז בתורת אמת‪.‬‬
‫מו"ר הרב יוסף קאפח‪ 7,‬שנפשי מודה לה' בכל עת על‬    ‫הבלי הזמן טורדים וטורפים אותנו יום יום‪ ,‬ואם נימצא‬
                                                 ‫נפנים לדבר אחד בטל‪ ,‬בטלים הרבה אוחזים זה בזה‪.‬‬
                                 ‫שהפגישני עמו‪:‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19