Page 21 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 21
פתח דבר | פתחו שערים | טו יצרו את המרכיב השלישי" ,תלמוד" ,לפי הגדרתו של
הרמב"ם ,וזאת ביחס למשנה בזמנם ,שנמסרה מדור
למעשה ("ידיעת מה שצריך לעשותו או להיזהר לדור במסורת שבעל פה ,ומשום כך נקראה "התורה
ממנו") 4,כלומר "אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא". שבעל פה" .אביי ורבא ושאר חכמי התלמוד שואלים
לימוד התלמוד צריך להכשיר את הלומד להסיק את מעניין לעניין ,מקשים ומשיבים ,משתמשים בכללים
ההלכה .עתה אפשר לומר שהוא אמצעי המוביל לשלב מסורתיים ומנסחים כללים חדשים .זהו התלמוד.
השלישי ,היצירה והמחשבה ההלכתית .זהו גם הקשר אבל משעה שנקבעו הדברים בכתב ,נעשו חלק מן
העמוק בין יצירתו ההלכתית במשנה תורה לבין יצירתו המרכיב השני ,והלומד אותם אינו מתעסק ב"תלמוד"
אלא ב"תורה שבעל פה" .אפילו ספר "משנה תורה"
ההגותית במורה הנבוכים. נכלל במרכיב השני 2.ללא החלק היוצר ,אולי בהידמות
ליוצר כל ,היה הלימוד נעשה לימוד לשעבר ,כעין
תורת הסוד חקירה ארכאולוגית בעבר העתיק ,אף אם הוא מעניין.
אבל יש עניין אחר הכלול במרכיב השלישיְ" :ו ָה ִע ְנ ָינֹות
ַהִּנ ְקָר ִאין 'ַּפְר ֵּדס' ִּב ְכ ַלל ַה ַּת ְלמּוד" .המרכיב השלישי המרכיב היצירתי של ה"תלמוד" הכרחי גם בשלבים
הוא חלק מלימוד התורה שכל אדם חייב בו ,וחלק הראשונים של הלימוד ("ִּב ְת ִחַּלת ַּת ְלמּודֹו ֶׁשָּל ָא ָדם"),
ממנו הוא תורת הסוד ,הפרדס ,אלא שראוי שיהפוך וחלקו הולך וגדל ככל שהאדם הולך ומחכים
לעיסוק עיקרי לפי יכולתו של האדם .הרמב"ם מנסח ("ְּכֶׁש ַּי ְג ִּדיל ְּב ָח ְכ ָמה") ,עד שהוא נעשה עיסוק מרבי
בעדינות דרישה זו ,כמעט במובלע ,אך החולקים עליו ומוחלט בחיי האדם ("ְו ִיָּפ ֶנה ָּכל ָי ָמיו ַל ַּת ְלמּוד ִּב ְל ַבד"),
הבחינו בדרישה זו היטב .כך למשל ר' יוסף קארו, בהתאם לבשלותו המחשבתית ("רֹ ַחב ִלּבֹו ְו ִיּׁשּוב
מחבר "שולחן ערוך" ,אף על פי שהעתיק את דברי ַּד ְעּתֹו") .הנה כי כן ,אילו היו לומדי התורה עושים
הרמב"ם כמעט במלואם ,השמיט את דבריו בעניין כדברי הרמב"ם ,כמעט כל תלמיד ואברך היה מחדש
הפרדס 5.לדעת הרמב"ם ,הכרת הפרדס היא בגדר בשליש מזמנו דיונים מחודשים באירועים שמ ַזמן
"ידיעת התורה באמת" (הקדמות ,פתיחה ,)2והיא ה"חכמה", ההווה ,כשם שדיברה תורה בהווה .וכשם שהתורה
שבעל פה מדברת על ההווה שבזמנה ,כך יש ליצור
והיא התורה במובנה הרחב (ג,נד)6. תורה של הווה בזמננו ,הוויות חדשות כהוויות דאביי
ורבא בתחום הראליה בימינו ,החשמל והמחשב,
הרמב"ם פותח את ספר "משנה תורה" בתורת הפרדס, הרכב והטלפון החכם ,גילוי הדנ"א והאטום וכדומה.
הכוללת את "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה", בדומה לזה ,יש לנהוג בקידום החכמה האנושית
וארבעת הפרקים הראשונים העוסקים בחמש המצוות וההנהגה בימינו ,יחסי חוץ וממשל ,זכויות יוצרים,
של ידיעת ה' ,ייחודו ,בלעדיותו ,אהבתו ויראתו ,הם מערכת משפט ודמוקרטיה יהודית ,ניהול מדינה חדשה
כרטיס הכניסה לחיבור .והרמב"ם מסיים את דבריו ומודרנית ,דרכי קניין וירטואליות וכדומה ,ממש כמו
שעשו חכמינו במסגרת "דיני השור והחמור" ו"משיכת
בלשון זה (יסודי התורה ד,יא): הספינה" דאז .יצירה נאמנה לתורה שבעל פה ועל
ְו ִע ְנ ְי ֵני ַאְרָּב ָעה ְּפָר ִקים ֵאּלּו ֶׁשְּב ָח ֵמׁש ִמ ְצוֹות ָה ֵאּלּו בסיסה.
– ֵהם ֶׁש ֲח ָכ ִמים ָהִראׁשֹו ִנים קֹוְר ִאין אֹותֹו "ַּפְר ֵּדס",
ְּכמֹו ֶׁש ָא ְמרּוַ :אְרָּב ָעה ִנ ְכ ְנסּו ַלַּפְר ֵּדסְ .ו ַאף ַעל ִּפי דיון ביחסו של הרמב"ם ללימוד התלמוד ,בין הבבלי
ֶׁשְּגדֹו ֵלי ִיְׂשָר ֵאל ָהיּוַ ,ו ֲח ָכ ִמים ְּגדֹו ִלים ָהיּוֹ ,לא ֻּכָּלם בין הירושלמי ,חורג מגבולות חיבור זה 3,ורק נעיר
ָה ָיה ָּב ֶהן ּ ֹכ ַח ֵלי ַדע ּו ְל ַהׂ ִּשיג ָּכל ַה ְּד ָבִרים ַעל ֻּבְר ָין. שלא ביקש הרמב"ם לוותר על לימוד תלמוד ,והוא
עצמו לימד תלמוד .ועוד ,שהדיון בה נעשה במידות
ַו ֲא ִני אֹו ֵמר ֶׁש ֵאין ָראּוי ְל ִהַּט ֵּיל ַּבַּפְר ֵּדס ֶאָּלא ִמי שהתורה נדרשת בהן ,בטעמים ובמהלכים שאינם
ֶׁשִּנ ְת ַמֵּלא ְּכֵרסֹו ֶל ֶחם ּו ָבָׂשרְ .ו" ֶל ֶחם ּו ָבָׂשר" ֶזה מצויים ב"משנה תורה" .אך חרתה לו ההתייחסות
– הּוא ֵלי ַדע ֵּבאּור ָה ָאסּור ְו ַהֻּמ ָּתר ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהם ללימוד התלמוד בדרך הפלפול או חידוד השכל או
ִמׁ ְּש ָאר ַהִּמ ְצוֹותְ .ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ְּד ָבִרים ֵאּלּו " ָּד ָבר במסגרת ויכוחים בין הלומדים ,ולא בדרך המובילה
ָקטֹן" ָקְראּו אֹו ָתן ֲח ָכ ִמיםֶׁ ,ש ֲהֵרי ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים:
ָּד ָבר ָּגדֹול – ַמ ֲעֵׂשה ֶמְרָּכ ָבהְ ,ו ָד ָבר ָק ֹטן – ֲהָו ָיה
ְּד ַאַּב ֵיי ְוָר ָבא; ַאף ַעל ִּפי ֵכן ְראּו ִיין ֵהן ְל ַה ְק ִּדי ָמן,
ֶׁש ֵהן ְמ ַיׁ ְּש ִבין ַּד ְעּתֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ְּת ִחָּלהְ .ועֹודֶׁ ,ש ֵהן
