Page 21 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 21

‫פתח דבר | פתחו שערים | טו‬                                                         ‫יצרו את המרכיב השלישי‪" ,‬תלמוד"‪ ,‬לפי הגדרתו של‬
                                                                                  ‫הרמב"ם‪ ,‬וזאת ביחס למשנה בזמנם‪ ,‬שנמסרה מדור‬
‫למעשה ("ידיעת מה שצריך לעשותו או להיזהר‬                                           ‫לדור במסורת שבעל פה‪ ,‬ומשום כך נקראה "התורה‬
‫ממנו")‪ 4,‬כלומר "אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא"‪.‬‬                                        ‫שבעל פה"‪ .‬אביי ורבא ושאר חכמי התלמוד שואלים‬
‫לימוד התלמוד צריך להכשיר את הלומד להסיק את‬                                        ‫מעניין לעניין‪ ,‬מקשים ומשיבים‪ ,‬משתמשים בכללים‬
‫ההלכה‪ .‬עתה אפשר לומר שהוא אמצעי המוביל לשלב‬                                       ‫מסורתיים ומנסחים כללים חדשים‪ .‬זהו התלמוד‪.‬‬
‫השלישי‪ ,‬היצירה והמחשבה ההלכתית‪ .‬זהו גם הקשר‬                                       ‫אבל משעה שנקבעו הדברים בכתב‪ ,‬נעשו חלק מן‬
‫העמוק בין יצירתו ההלכתית במשנה תורה לבין יצירתו‬                                   ‫המרכיב השני‪ ,‬והלומד אותם אינו מתעסק ב"תלמוד"‬
                                                                                  ‫אלא ב"תורה שבעל פה"‪ .‬אפילו ספר "משנה תורה"‬
                        ‫ההגותית במורה הנבוכים‪.‬‬                                    ‫נכלל במרכיב השני‪ 2.‬ללא החלק היוצר‪ ,‬אולי בהידמות‬
                                                                                  ‫ליוצר כל‪ ,‬היה הלימוד נעשה לימוד לשעבר‪ ,‬כעין‬
                                       ‫תורת הסוד‬                                  ‫חקירה ארכאולוגית בעבר העתיק‪ ,‬אף אם הוא מעניין‪.‬‬
‫אבל יש עניין אחר הכלול במרכיב השלישי‪ְ" :‬ו ָה ִע ְנ ָינֹות‬
‫ַהִּנ ְקָר ִאין 'ַּפְר ֵּדס' ִּב ְכ ַלל ַה ַּת ְלמּוד"‪ .‬המרכיב השלישי‬             ‫המרכיב היצירתי של ה"תלמוד" הכרחי גם בשלבים‬
‫הוא חלק מלימוד התורה שכל אדם חייב בו‪ ,‬וחלק‬                                        ‫הראשונים של הלימוד ("ִּב ְת ִחַּלת ַּת ְלמּודֹו ֶׁשָּל ָא ָדם")‪,‬‬
‫ממנו הוא תורת הסוד‪ ,‬הפרדס‪ ,‬אלא שראוי שיהפוך‬                                       ‫וחלקו הולך וגדל ככל שהאדם הולך ומחכים‬
‫לעיסוק עיקרי לפי יכולתו של האדם‪ .‬הרמב"ם מנסח‬                                      ‫("ְּכֶׁש ַּי ְג ִּדיל ְּב ָח ְכ ָמה")‪ ,‬עד שהוא נעשה עיסוק מרבי‬
‫בעדינות דרישה זו‪ ,‬כמעט במובלע‪ ,‬אך החולקים עליו‬                                    ‫ומוחלט בחיי האדם ("ְו ִיָּפ ֶנה ָּכל ָי ָמיו ַל ַּת ְלמּוד ִּב ְל ַבד")‪,‬‬
‫הבחינו בדרישה זו היטב‪ .‬כך למשל ר' יוסף קארו‪,‬‬                                      ‫בהתאם לבשלותו המחשבתית ("רֹ ַחב ִלּבֹו ְו ִיּׁשּוב‬
‫מחבר "שולחן ערוך"‪ ,‬אף על פי שהעתיק את דברי‬                                        ‫ַּד ְעּתֹו")‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬אילו היו לומדי התורה עושים‬
‫הרמב"ם כמעט במלואם‪ ,‬השמיט את דבריו בעניין‬                                         ‫כדברי הרמב"ם‪ ,‬כמעט כל תלמיד ואברך היה מחדש‬
‫הפרדס‪ 5.‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬הכרת הפרדס היא בגדר‬                                          ‫בשליש מזמנו דיונים מחודשים באירועים שמ ַזמן‬
‫"ידיעת התורה באמת" (הקדמות‪ ,‬פתיחה‪ ,)2‬והיא ה"חכמה"‪,‬‬                                ‫ההווה‪ ,‬כשם שדיברה תורה בהווה‪ .‬וכשם שהתורה‬
                                                                                  ‫שבעל פה מדברת על ההווה שבזמנה‪ ,‬כך יש ליצור‬
                  ‫והיא התורה במובנה הרחב (ג‪,‬נד)‪6.‬‬                                 ‫תורה של הווה בזמננו‪ ,‬הוויות חדשות כהוויות דאביי‬
                                                                                  ‫ורבא בתחום הראליה בימינו‪ ,‬החשמל והמחשב‪,‬‬
‫הרמב"ם פותח את ספר "משנה תורה" בתורת הפרדס‪,‬‬                                       ‫הרכב והטלפון החכם‪ ,‬גילוי הדנ"א והאטום וכדומה‪.‬‬
‫הכוללת את "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה"‪,‬‬                                            ‫בדומה לזה‪ ,‬יש לנהוג בקידום החכמה האנושית‬
‫וארבעת הפרקים הראשונים העוסקים בחמש המצוות‬                                        ‫וההנהגה בימינו‪ ,‬יחסי חוץ וממשל‪ ,‬זכויות יוצרים‪,‬‬
‫של ידיעת ה'‪ ,‬ייחודו‪ ,‬בלעדיותו‪ ,‬אהבתו ויראתו‪ ,‬הם‬                                   ‫מערכת משפט ודמוקרטיה יהודית‪ ,‬ניהול מדינה חדשה‬
‫כרטיס הכניסה לחיבור‪ .‬והרמב"ם מסיים את דבריו‬                                       ‫ומודרנית‪ ,‬דרכי קניין וירטואליות וכדומה‪ ,‬ממש כמו‬
                                                                                  ‫שעשו חכמינו במסגרת "דיני השור והחמור" ו"משיכת‬
                           ‫בלשון זה (יסודי‪ ‬התורה‪ ‬ד‪,‬יא)‪:‬‬                           ‫הספינה" דאז‪ .‬יצירה נאמנה לתורה שבעל פה ועל‬

‫ְו ִע ְנ ְי ֵני ַאְרָּב ָעה ְּפָר ִקים ֵאּלּו ֶׁשְּב ָח ֵמׁש ִמ ְצוֹות ָה ֵאּלּו‬                                            ‫בסיסה‪.‬‬
‫– ֵהם ֶׁש ֲח ָכ ִמים ָהִראׁשֹו ִנים קֹוְר ִאין אֹותֹו "ַּפְר ֵּדס"‪,‬‬
‫ְּכמֹו ֶׁש ָא ְמרּו‪ַ :‬אְרָּב ָעה ִנ ְכ ְנסּו ַלַּפְר ֵּדס‪ְ .‬ו ַאף ַעל ִּפי‬        ‫דיון ביחסו של הרמב"ם ללימוד התלמוד‪ ,‬בין הבבלי‬
‫ֶׁשְּגדֹו ֵלי ִיְׂשָר ֵאל ָהיּו‪ַ ,‬ו ֲח ָכ ִמים ְּגדֹו ִלים ָהיּו‪ֹ ,‬לא ֻּכָּלם‬     ‫בין הירושלמי‪ ,‬חורג מגבולות חיבור זה‪ 3,‬ורק נעיר‬
‫ָה ָיה ָּב ֶהן ּ ֹכ ַח ֵלי ַדע ּו ְל ַהׂ ִּשיג ָּכל ַה ְּד ָבִרים ַעל ֻּבְר ָין‪.‬‬  ‫שלא ביקש הרמב"ם לוותר על לימוד תלמוד‪ ,‬והוא‬
                                                                                  ‫עצמו לימד תלמוד‪ .‬ועוד‪ ,‬שהדיון בה נעשה במידות‬
‫ַו ֲא ִני אֹו ֵמר ֶׁש ֵאין ָראּוי ְל ִהַּט ֵּיל ַּבַּפְר ֵּדס ֶאָּלא ִמי‬          ‫שהתורה נדרשת בהן‪ ,‬בטעמים ובמהלכים שאינם‬
‫ֶׁשִּנ ְת ַמֵּלא ְּכֵרסֹו ֶל ֶחם ּו ָבָׂשר‪ְ .‬ו" ֶל ֶחם ּו ָבָׂשר" ֶזה‬             ‫מצויים ב"משנה תורה"‪ .‬אך חרתה לו ההתייחסות‬
‫– הּוא ֵלי ַדע ֵּבאּור ָה ָאסּור ְו ַהֻּמ ָּתר ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהם‬              ‫ללימוד התלמוד בדרך הפלפול או חידוד השכל או‬
‫ִמׁ ְּש ָאר ַהִּמ ְצוֹות‪ְ .‬ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ְּד ָבִרים ֵאּלּו " ָּד ָבר‬         ‫במסגרת ויכוחים בין הלומדים‪ ,‬ולא בדרך המובילה‬
‫ָקטֹן" ָקְראּו אֹו ָתן ֲח ָכ ִמים‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪:‬‬
‫ָּד ָבר ָּגדֹול – ַמ ֲעֵׂשה ֶמְרָּכ ָבה‪ְ ,‬ו ָד ָבר ָק ֹטן – ֲהָו ָיה‬
‫ְּד ַאַּב ֵיי ְוָר ָבא; ַאף ַעל ִּפי ֵכן ְראּו ִיין ֵהן ְל ַה ְק ִּדי ָמן‪,‬‬
‫ֶׁש ֵהן ְמ ַיׁ ְּש ִבין ַּד ְעּתֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ְּת ִחָּלה‪ְ .‬ועֹוד‪ֶׁ ,‬ש ֵהן‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26