Page 884 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 884
ספר זמנים הלכות קידוש החודש פרק י-יא 842
ִני ָסן ֶשׁ ְלּאוֹ ָתהּ ָשׁ ָנה ,וּ ְבֶר ַגע ֶשׁ ַיּ ִגּי ַע בּוֹ ַה ִמּ ְנ ָין – ִתּ ְה ֶיה ְתּקוּ ַפת ז ַה ֹכּל ְבּ ֵקרוּב הוּא – קירובים
ִני ָסן ֶשׁ ְלּאוֹ ָתהּ ַה ָשּׁ ָנה.
מרשימים אלו ,שנעשו על ידי חכמי
טיב הדיוק של שני החישובים האסטרונומיה בזמן חז"ל באמצעות
כלי המדידה שעמדו לרשותם ,מתגלים
ו ַמְר ִאין ִלי ַה ְדּ ָבִרים ֶשׁ ַעל ֶח ְשׁבּוֹן ְתּקוּ ָפה זוֹ ָהיוּ סוֹ ְמ ִכין כעבור מאות שנים כמדויקים להפליא,
למעט אי דיוקים קטנים המצטברים
ְל ִע ְנ ַין ִעבּוּר ַה ָשּׁ ָנה ְבּ ֵעת ֶשׁ ֵבּית ִדּין ַה ָגּדוֹל ָמצוּיֶ ,שׁ ֵהן ְמ ַע ְבִּרים לשעות ולימים .ראוי לציין שלפי הידע
ִמ ְפּ ֵני ַה ְזּ ַמן אוֹ ִמ ְפּ ֵני ַה ֹצֶּרְ ,ל ִפי ֶשׁ ֶח ְשׁבּוֹן ֶזה הוּא ָה ֱא ֶמת ָי ֵתר המדעי כיום ,השנה קצרה משיטתו של
ִמן ָהִראשׁוֹןְ ,והוּא ָקרוֹב ִמ ְדּ ָבִרים ֶשׁ ִנּ ְת ָבּ ֲארוּ ָבּ ִא ְצ ַט ְג ִנינוּת ָי ֵתר רב אדא בכ 6-דקות ו 38-שניות )חישובו
ִמן ַה ֶח ְשׁבּוֹן ָהִראשׁוֹןֶ ,שׁ ָה ְי ָתה בּוֹ ְשׁ ַנת ַה ַח ָמּה ְשׁלשׁ ֵמאוֹת המפליא של רבנו הרמב"ם לשנת החמה
מבואר להלן יב,א( .וּ ְב ַמ ֲה ַלַ ה ֶשּׁ ֶמשׁ
ַו ֲח ִמ ָשּׁה ְו ִשׁ ִשּׁים יוֹם וְּר ִבי ַע יוֹם. ָה ֶא ְמ ָצ ִעי – מסלול ממוצע של השמש.
ז ְו ֶח ְשׁבּוֹן ְשׁ ֵתּי ַה ְתּקוּפוֹת ָה ֵאלּוּ ֶשׁ ֵבּ ַאְרנוּ ַדְּר ָכּם – ַהכֹּל
ְבּ ֵקרוּב הוּא ,וּ ְב ַמ ֲה ַלַ ה ֶשּׁ ֶמשׁ ָה ֶא ְמ ָצ ִעי ,א ִבּ ְמקוֹ ָמהּ ָה ֲא ִמ ִתּי.
ֲא ָבל ִבּ ְמקוֹם ַה ֶשּׁ ֶמשׁ ָה ֲא ִמ ִתּי ִתּ ְה ֶיה ְתּקוּ ַפת ִני ָסן ִבּ ְז ַמ ִנּים ֵאלּוּ
ִבּ ְכמוֹ ְשׁ ֵני ָי ִמים קֹ ֶדם ְשׁ ֵתּי ַה ְתּקוּפוֹת ֶשׁיּוֹ ְצ ִאין ְבּ ֶח ְשׁבּוֹן ֶזה,
ֵבּין ְבּ ֶח ְשׁבּוֹן ִמי ֶשׁ ְמּ ַח ֵשּׁב ְר ִבי ַע יוֹם ָגּמוּר ֵבּין ְל ִמי ֶשׁ ְמּ ַח ֵשּׁב
ְל ָפחוּת ֵמְר ִבי ַע יוֹם.
סוד העיבור :הקדמה לפרקים יא-יט
סביב כדור הארץ ,תקפות אף בימינו .נוסף על זה ,חישובי הקדמות ומושגים – מפרק זה מתחילה תמצית 'סוד
צפיית הירח מכדור הארץ נעשים לשם הפשטות דווקא העיבור' ,תחזית מראה הירח בכל ליל ראש חודש .לדרך
מכדור הארץ ,מפני שהירח סובב סביבו ולא סביב השמש. הביאור ,ראה בהקדמה לספר זה ובהקדמה להלכות
דגם מערכת השמים במקרה זה אינו משמעותי ,ודי בו קידוש החודש .הדברים שלהלן מובאים בפשטות
כדי לחשב את מועד היראות הירח ,כדברי רבנו" :אין הנחוצה ובדיוקים הראויים לסוג זה של ביאור .להשלמת
מטרתו ]של האסטרונום[ להודיע צורת מציאות הגלגלים ההקדמות ,ראה איור לעיל א,ג ,סיבוב הירח ומופעיו,
היאך היא ,אלא מטרתו להניח תכונה ]=מודל ,דגם[ שבה
אפשר שיהיו התנועות סיבוביות ואחידות ותואמות את וההקדמות לפרק ו.
הנישג לעין ,יהיה הדבר כך ]במציאות[ או לא יהיה" )מו"נ
מערכת השמים ונקודת המבט – כדי להסביר את
ב,כד; וראה להלן יא,יד(. תנועת הכוכבים מנקודת מבטו של הצופה מכדור הארץ,
שהכול סובב סביבו ,בנו חכמי התכונה )אסטרונומיה(
קווי אורך וקווי רוחב – שיטת הגדרת המיקום על הקדמונים מערכת מורכבת של גלגלים ,שהם למעשה
גבי כדור .שיטה זו משמשת לציון מקום מסוים על כדור גרמים שמימיים כדוריים שקופים ,ובהם כוכבים הנעים
הארץ )כגון ירושלים .ראה להלן יא,יז( או לציון מיקום כוכב לפי תנועת הגלגל )ראה יסודי התורה ג,א-ח .בביאור נתייחס אל
בכיפת השמים )מיקום השמש והירח בכל הפרקים(. המונח 'גלגל' כמסלול המעגלי של הכוכב( .לפי התפיסה העתיקה,
בכדור הארץ ,האורך הוא הזווית במעלות ,בין 0° כדור הארץ נמצא במרכז היקום והכול סובב סביבו .לפני
ל ,360°-של אותו מקום ,מזרחית או מערבית כלפי קו כחמש מאות שנה ,החלה להשתנות התפיסה )בהשפעת
ייחוס מוסכם ,הוא קו גריניץ' )הנקרא על שם רובע בעיר קופרניקוס( ,וחכמי התכונה החלו סוברים שהשמש
לונדון שבאנגליה שהוא עובר בו(; הרוחב הוא הזווית נמצאת במרכז היקום .והאמת ,כבר נקבע בעקרון היחסות
במעלות של אותו מקום ביחס לקו המשווה ,בין לצפון )שהגה גלילאו( לפני כארבע מאות שנה שהמרכז הוא
בין לדרום )בלשון הרמב"ם" :הקו השווה"( .ראה איור הנקודה שאנו רוצים שתהיה המרכז ושהכול תלוי בנקודת
המבט .לכן ,ההלכות הבאות המובאות מנקודת מבטו
בעמוד הבא. של הצופה מכדור הארץ ,שנראה לו שהשמש מסתובבת
