Page 18 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 18
פתח דבר – בשערי החיים פרק א" :משנה תורה" יג
תורה כולם בלשון ברורה ודרך קצרה ,עד שתהא דע שאני לא חיברתי ספר זה ]=משנה תורה[ כדי
תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל. להתגדל בו בישראל ולא כדי לקנות לי שם ...ואמנם
]=אלא[ חיברתיו ,וה' הוא היודע ,לעצמי תחילה7,
לפיכך קראתי שם חיבור זה "משנה תורה" ,לפי להקל הדרישה והחיפוש למה שאצטרך אליו ,ולעת
שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ,ואחר כך קורא הזקנה ,ולשם ה' יתעלה ,לפי שאני באמת ק ֹנא קנאתי
בזה ,ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ,ואינו צריך לה' אלהי ישראל בראותי אומה מבלי ספר מחוקק
כולל באמת ומבלי דעות אמתיות ומבוררות,
לקרות ספר אחר ביניהם.
ועשיתי מה שעשיתי לשם ה' בלבד8.
נמצא אם כן שספר "משנה תורה" נועד גם לכל מנהיג
תורני .המציאות שלנו כיום חסרה את הדרישה להכיר בהמשך דבריו עולה החזון המאפיין את כתיבתו:
את התורה כולה ,ואין ספק שמפני כך ,בין השאר ,באים
קלקולים בהוראת התורה .חסרונה של הסנהדרין ניבט וכל מה שתיארתי לך על מי שלא יקבלוהו כראוי
מכל עבר לנוכח התפרקות התורה לאלפי רסיסים וזרמים9. לו ,אין זה אלא בדורי .אבל בדורות הבאים ,כאשר
החזון הגדול שבחיבור זה הוא מסר ישן־חדש ,בהיר יותר תסתלק הקנאה ותאוות השררה ,יסתפקו כל בני
מן המשנה ,תמציתי יותר מן התלמוד ,בתיאור חי של מה
שיש ומה שעתיד להיות ,הדוחף את האדם קדימה אל ישראל בו לבדו.
מה שחסר לו .עניין זה דורש שינוי תודעתי ארוך טווח,
שבעזרתו נזכה להעמיד מנהיגים המכירים את השאיפה כמובן ,לא כל פסק הלכה של הרמב"ם התקבל על
היהודית ,את מכמני התורה שבעל פה ואת הודה הנכבד. כל הפוסקים בדורות שאחריו ,ויש שנטו אחריו יותר
רק אם אנשים יסתכלו רחוק ,הם לא יאבדו את הדרך ויש שנטו פחות ,אך עדיין אחד ויחיד הוא הרמב"ם,
שגרם לכך שספרו מעורר בלב הלומד את החזון הגדול
שמולם .מימוש החזון בוא יבוא. למימושה השלם של התורה ,לשאיפה למימוש המציאות
"משנה תורה" – לכל העם בשלמותה ,ולא רק לדיון ועיון שאין בהם מעשה.
הספר נכתב לכל ,ו"כתר תורה – הרי הוא מונח ועומד כל הלכה היא מסר הגותי .היא באה מרעיון גדול והולכת
ומוכן לכל ...כל מי שירצה – יבוא וייטול" )תלמוד תורה ליעד מאחד גדול )כפי שנפרט להלן ,הלכות והליכות( .לכן
שלמותה של התורה העוסקת בכל היבטי החיים כה
ג,א( .ועל לימוד ההלכות אומר רבנו )יסודי התורה ד,יג(: חשובה .אמירה זו איננה רק רעיון הגותי אלא הלכה
למעשה .בזמן שהמציאות מתוקנת ,אין תלמיד חכמים
ואפשר שידעם הכל :גדול וקטן ,איש ואשה ,בעל מתמנה לרב לפסוק הלכה בעניין מסוים ,אלא אם הוא
לב רחב ]הבנה מעמיקה[ ובעל לב קצר ]הבנה שטחית[.
בקי בכל התורה כולה )סנהדרין ד,ח(:
ואמנם משעה שכתב הרמב"ם את חיבורו זה ,משמשת
תורתו בסיס לכל דיון תורני ,ואין איש המבקש לפלס דרך ויש להם ]מותר להם ,לסנהדרין[ למנות לכל מה שירצו,
אמת בתורת משה רבנו שאינו עוסק בדברי רבנו משה, לדברים יחידים ,והוא שיהיה ראוי לכל הדברים.
הרמב"ם .אלפי חיבורים ופירושים נכתבו על חיבורו זה,
אלו מקשים ואלו מתרצים ,אלו מצדדים בו ואלו מתנגדים כיצד? חכם מופלא שראוי להורות בכל התורה
לו ,והוא נעשה עד מהרה לנחלתם של תלמידי חכמים כולה ,יש לבית דין לסמוך אותו וליתן לו רשות
ושל כלל העוסקים בתורה ,ואף חוקרים ומלומדים מצאו לדון ,לא להורות באיסור והיתר .או ייתנו לו רשות
להורות באיסור והיתר ,לא לדון דיני ממונות .או ייתנו
בו מקום להתגדר. לו רשות לזה ולזה ,אבל לא לדון דיני קנסות .או לדון
דיני קנסות ,אבל לא להתיר בכורות במומן .או ייתנו
ואולם ברבות הימים נשתרשה הדעה שהספר קשה לו רשות להתיר נדרים בלבד או לראות כתמים .וכן
ללימוד ,ושאין אדם יכול לקרוא בו ולפסוק הלכה על
פיו מבלי לדעת תחילה את מקורותיו בתלמוד .כנגד דעה כל כיוצא בזה.
זו כבר כתב מרן רבי יוסף קארו ,מחבר "שולחן ערוך",
בחיבורו "כסף משנה" ,על השגת הראב"ד הבאה בסוף גם לפסיקות שאינן דורשות מיומנות גדולה מדי ,להתיר
נדרים או לראות כתמים ,צריך לדעת את "כל התורה
הקדמת "משנה תורה": כולה" .והביטוי הוא אותו ביטוי מוכר לנו מן ההקדמה
ויכול כל חכם לב מהבאים אחריו לסמוך על ברירתו לספר "משנה תורה":
של רבנו .ואם יימצא איזה חכם גדול שלא ירצה
לעמוד על ברירתו ,עד שישקול גם הוא במאזני וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים
בעניין האסור והמותר והטמא והטהור עם שאר דיני