Page 9 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2

‫‪ ‬לקראת ההגדה ‪ ‬ה‬

‫מושגים®© ורעי‪l‬ו‪i‬נו‪.‬ת‪o‬מר‪c‬כ‪.‬זיי‪h‬ם ב‪a‬ל‪r‬יל‪o‬ה‪t‬סד‪e‬ר‪mishn‬‬

‫ומרור‪ ,‬כסימן לשחרור (המצה שלא תפחה)‬ ‫דרך אמירת ההגדה אינה מקובעת‪ ,‬ורבים הם‬ ‫אמירת ההגדה‬
‫שצמח מתוך המרירות (המרור)‪ .‬בימינו‪ ,‬שאין‬ ‫המנהגים בקריאתה‪ :‬אפשר לומר אותה כולם‬
‫קרבן פסח‪ ,‬מניחים על שולחן הסדר מצות‬ ‫יחד; אפשר שכל אחד מן החבורה קורא קטע‬ ‫המצה השולחן‬
‫(שתיים או שלוש‪ ,‬תלוי במנהג)‪ ,‬חרוסת‪ ,‬מרור‬ ‫או קטעים ממנה ואחריו קורא אחר; אפשר‬
‫(כמעט תמיד חסה)‪ ,‬ומאכלים המסמלים את‬ ‫להוסיף לה ביאור או מדרש; אפשר לקרוא אותה‬
‫בשר הכבש ובשר קרבן חגיגה‪ :‬שני מיני בשר‬ ‫במנגינה; ואפשר להסתפק בקריאה רגילה‪.‬‬
‫היסוד חשוב בקריאתה הוא הצורך להבין אותה‬
‫או זרוע וביצה‪.‬‬ ‫ולשתף את בני החבורה בתהליך החינוכי הגדול‬
‫בקדמונים ובשולחן ערוך אין הקפדה על סדר‬ ‫של עיצוב הזהות‪ .‬חשוב מאוד למשוך את לבם‬
‫המצרכים בשולחן או ב'קערה'‪ .‬מנהג תימן הוא‬ ‫של הילדים להגדה‪ ,‬להמחיש להם את הסיפור‪.‬‬
‫שהשולחן כולו הוא הקערה‪ ,‬ועלי הירק מעטרים‬ ‫אפשר גם לתת להם מתנה או מתנות קטנות‬
‫אותו סביב סביב‪ .‬בקהילות אחרות התפתחו‬
‫במהלך הערב כדי לחבב עליהם את ההגדה‪.‬‬
‫מנהגים רבים‪ ,‬ונציין שניים‪:‬‬
‫מנהג האר"י‪ ,‬המבוסס על סדר עשר הספירות‬ ‫המצה היא לחמם של העניים‪ ,‬כי רק העשירים‬
‫אכלו לחם במצרים‪ .‬היא מבטאת את הפשטות‪.‬‬
‫‪ 3‬מצות‬ ‫והחמץ‪ ,‬בדימוי עתיק מאוד‪ ,‬מסמל את יצר הרע‪,‬‬
‫זרוע ביצה‬
‫את הגאווה ואת ההחמצה‪.‬‬
‫מרור‬ ‫שולחן הסדר משדר קדושה וחגיגיות‪ .‬אילו‬
‫חרוסת כרפס‬ ‫היה בית המקדש עומד בימינו על תילו‪ ,‬ליל‬
‫הסדר היה נעשה בירושלים המורחבת‪ ,‬וכבש‬
‫חזרת‬ ‫הפסח היה מונח במרכז השולחן ונאכל בטהרה‬
‫ובקדושה עם מצות ומרורים‪ .‬הסבל האנושי‬
‫מנהג הגר"א‪ ,‬המסודר לפי סדר צריכתם לפי העיקרון‬ ‫הגדול ‪ -‬הסתרת האמת‪ ,‬אבדן החירות ועוד ‪-‬‬
‫ההלכתי "אין מעבירין על המצוות" (רמ"א תעג‪,‬ד)‬ ‫בא בעטיים של השקר ותפיסות אליליות‪ .‬זהו‬
‫המאבק הצודק והמוחלט שלנו לחירות ולגילוי‬
‫מרור חרוסת‬ ‫האמת‪ ,‬בו עלינו לשחוט את הכבש‪ ,‬האליל‬
‫‪ 2‬מצות‬ ‫הקדוש של המצרים‪ ,‬ולאכול את כולו עד תום‪.‬‬
‫זרוע ביצה‬ ‫אכילת קרבן הפסח הייתה מלווה באכילת מצה‬